בלוג המילה האחרונה

זוכרים את האינטרנט בתחילת הדרך? בה ככל שלאתר היה פתיח פלאש ארוך ומורכב יותר (ועדיף עם אפקטים ברקע), האתר היה נחשב למוצלח ושווה יותר? זוכרים איך היינו שותפים להתלהבות ואיך יום אחד פשוט נמאסו עלינו כל "רעשי הרקע" האלה?

אני זוכרת כשהייתי סטודנטית לעיצוב גרפי, את המלחמה הנצחית שלנו הגרפיקאים, בקופירייטרים. היינו מעצבים למשל פרוספקט ומכניסים לשם טקסט דמו. אחר כך מקבלים את קובץ הטקסט מהקופירייטר ופשוט אונסים אותו על העיצוב. לא אחת התייחסנו אל הטקסט, פשוט כאל טקסטורה – מעין אלמנט גראפי, שלפעמים צריך לקצץ או למתוח אותו, העיקר "שיתלבש" על העיצוב, וממש לא עניין אותנו אם הוא קריא או לא. כן, הייתי בטוחה באותם ימי אגו טריפ, שהעיצוב ורק העיצוב, הוא המלך…

הקאמבק של המילה הכתובה
מאז הייתה עדנה למילה הכתובה והיא הפכה לכוכבת העולה, כשהיא דוחקת את כל נושא העיצוב הצידה. האגו של מעצבי האתרים בפרט ומעצבים בכלל, חטף מכה אנושה (וזה דווקא היה במקום), אבל, במקום לצעוד בדרך האמצע, פנינו לקיצוניות השניה, בה כותבים מאמרים לפי מטר, כשכל כוונתם קידום אתרים, ללא שום קשר ליכולת בכתיבה יצירתית.

(כתיבת SEO אמיתית, היא היכולת לעניין את הגולש, להעניק לו ערך מוסף, להניע לפעולה וזאת מבלי שהוא ירגיש, כי מדובר בכתיבה מכוונת גוגל ואת זה רק מעטים יודעים לעשות, זה גם עולה בהתאם ולא נמכר לפי מטר).

איך שלא יהיה, מאז שהתוכן הוא המלך והכתר על ראשו, כל בעל עסק בתחילת דרכו באינטרנט למד לשנן את המנטרה: "תוכן, תוכן, תוכן" ולא פחות מכך גם: "מילות מפתח", "ביטויי מפתח" ו"כתיבת "SEO, כשלגבי העיצוב, ברבים מהמקרים הוא מתפשר על תבניות מוכנות וגולמיות, כשהוא חובש את כובעו של המעצב.

גוגל מת על התוכן שלי
אבל, למרות שמשתלם לי בתור קופירייטרית, לחגוג על הקאמבק של המילה הכתובה, אני לחלוטין לא מסכימה עם המציאות שנוצרה, בה התוכן הוא המלך והעיצוב במקרה הטוב, רק שר זוטר בממשלה.

רבים פונים אלי מדי יום, בבקשה לשפר את האתר שלהם על ידי תוכן אטרקטיבי ומניע לפעולה ומוכנים לשלם על כך בעין יפה. מה רבה הפתעתם, כשאני מודיעה להם מראש, שאם הם מצפים שהכתיבה שלי תגרום לאתר שלהם להמריא ולמכור, הרי שהם חולמים בהקיץ, וללא טיפול מהשורש, הכולל גם את העיצוב וגם את התוכן כמיקשה אחת, פשוט חבל על הזמן שלהם.

"אבל כבר השקעתי המון כסף באתר שלי, אני לא יכל להרשות לעצמי להוציא עוד". הם אומרים ביאוש, כשהם מבינים שלא מכאן תצמח הישועה. נכון, השקעתם המון, אבל אינטרנט צריך ללמוד, גם כשאתם לא בצד המקצועי, זה תהליך. ורק על מנת לסבר את האוזן דעו לכם, כי מרבית העסקים הקימו כבר יותר מאתר אחד ולרוב אף למעלה משניים שלושה אתרים מאז פצח האינטרנט, וזאת מהסיבה הפשוטה, שמדובר במדיה שמשתנה ללא הרף וככזו מחייבת כל הזמן צמיחה.

שלא תבינו לא נכון, גוגל מת על התוכן שלי והוא בהחלט עשוי להקפיץ את האתר למיקום מצוין, אבל ברור לי לגמרי, שאחוזי ההמרה יישארו נמוכים, וזאת מפני שלא משנה עד כמה הטקסט גאוני, אם העיצוב לא משרת אותו, תומך בו ומחזק את המסר, הוא ימשיך לדשדש במקום.

הסוד הוא כמו תמיד, באיחוד הכוחות
אז מה עושים? משקיעים במעצב-על או בקופירייטר תותח? שאלה מצויינת, שהתשובה עליה היא: "גם וגם". ומה חשבתם? שאפשר למכור מוצר נהדר, ללא אריזה מושקעת? או אריזה מדהימה המכילה בתוכה מוצר מאכזב? ברור שלא. ולכן, למרות ש"עשה זאת בעצמך" נפוץ ומקובל כיום ברשת, אל תתפתו להיות חובבנים. זה רע לעסקים שלכם.

שכרו אנשי מקצוע מעולים והעדיפו תמיד, או מעצב שיש לו המון כבוד למילה הכתובה או קופירייטר שמתמצא בעיצוב. אדם כזה, כשהוא חושב על המסר העיקרי, אינו מנתק בין התוכן לעיצוב ואינו מאפשר לאחד להאפיל על השני. הם מבחינתו מקשה אחת ומטרתם לתמוך זה בזה ולהעצים את המסר.

ואיפה מוצאים אחד כזה? זוכרים את הפוסט שלי על עיצוב אתרים…